סרטים תיעודיים



https://vimeo.com/user36169518/vod_pages

   
קונוע אסתר מהעיר הלבנה עד דור הנטפליקס

CINEMA ESTER FTROM THE WHITE CITY ERA TO THE NETFLIX GENERATION




סיפור הקמתו, סגירתו והסבתו של קולנוע אסתר{1937-1984} בכיכר צינה דיזנגוף, למלון סינמה, המשמר את הקולנוע ואת הווית הכיכר, יהווה פריזמה לסיפור חווית הקולנוע, התרבות הנוסטלגית בהתהוותה, התפתחותה ודעיכתה. מצריכה נואשת, השתוקקות ורעב לאסקפיזם קסום,  ועד למות "חווית בית הקולנוע כמקדש",   שובע -דור הנטפליקס בחוויית צפייה ביתית.
The story of the establishment, closing, and conversion of the Esther Cinema {1937-1984} in Zina Dizengoff Square, to the Cinema Hotel,  preserves the cinema and the essence of the square, The first cinema in the square, which, upon its opening in 1937, "moved" the Tel Aviv cultural center north, will be a prism for the story of the cinema experience, the nostalgic culture in its emergence, development and decline. From desperate consumption, longing and hunger for magical escapism, to the death of the "cinema experience as a temple", the Netflix generation is satiated with a home viewing experience.



טיזר
https://www.youtube.com/watch?v=TSe-hObnLuw







ב


אהבותיה של ליא קניג - 2012

הסרט עוסק בכלת פרס ישראל לתיאטרון - הגברת ליא קניג, בקריירה המטאורית שלה, בסיפור האהבה הטרגי היוצא דופן שלה, וטשטוש הגבולות בין מציאות לבדיון בקרב שחקנית כל כך טוטלית כמוה

https://www.youtube.com/watch?v=4ChlTRRmMRk&list=UU2bHeNxdmN5QpAShwcWTlfA&feature=c4-overview



בימוי : טלי אוחיון

הפקה" טליה אינספירשין בע"מ

צילום" קלאודיו שטיינברג

עריכה: לאון גרין

מוסיקה מקורית: זיו הרפז


ליא קניג בת למשפחת שחקנים, מי שכונתה "הגברת הראשונה של התיאטרון הישראלי" משחקת מזה יובל בתיאטרון הבימה.  זוכת פרס ישראל ב-87, ופרס מפעל חיים ב-98, וכמו כן פרסים רבים אחרים.
ליא קניג  וצבי שטולפר בעלה שיחקו יחד על אותה במה ברומניה, עלו יחד לישראל, אחרי זמן קצר התקבלו כשחקנים לתיאטרון "הבימה". ליא פרצה מייד למרות קשיי השפה והמנטליות.
בהצגה השנייה ששיחקה - "בראשית",  גילמה את דמותה של חווה המפתה. היא הרעידה את עולם התיאטרון בכישרון ובקסם שלה, צבי לעומתה נותר מאחור, לו היה קשה יותר להתאקלם להשתלב... למרות זאת תמך בה באהבה רבה, ללא שמץ תחרותיות או קנאה, הוא העריץ אותה זו היתה אהבה כנה, חברות אמיתית, אף פיוטית – הוא כתב לה שירי אהבה, ביים אותה, ביקר אותה... "אהבה מהסרטים".
הטוטליות של ליא למקצועה, גרמה לה לוותר באופן טרגי, על פרי אהבתה לצבי, לוותר על ילדים.  ליא קניג היתה שקועה כל כך במקצועה ובריצה הסיזיפית אחר הקריירה, שאמנם נשאה עימה פרסים רבים, עד שהחמיצה את  המימוש האמיתי של אהבתה הגדולה לצבי – את האמהות.
צבי חלה בסרטן בפרוסטטה ונראה היה שלמספר שנים הצליח לגבור על המחלה, ואז היא חזרה .
במקביל ליא קבלה תפקיד בהצגה "שלש נשים גבוהות" בו היתה אמורה לגלם תפקיד של אישה הסועדת את בעלה החולה בסרטן בפרוסטטה בימיו האחרונים, עד למותו.
ליא סרבה לקבל את התפקיד, אך צבי דחף אותה לעשות כן ...והיא הסכימה.
במהלך החזרות מצבו הדרדר וליא חלקה את זמנה בין השהות בבית החולים והטיפול בבעלה במשך היום, לבין חזרות והצגות בערבים.
עד שאי אפשר היה לעשות יותר דבר וצבי חזר הביתה. היא סעדה אותו, אהבה אותו וטפלה בו בימיו האחרונים.
יום אחד הוא אמר לה: "את אישה חכמה הגיונית וחזקה, אולי אם את אוהבת אותי כל כך, תעשי מעשה ותגמרי את הסבל הנורא הזה של שנינו!"
ליא בכתה והשיבה שאינה מסוגלת, שהיא אמנם חזקה אך אינה מסוגלת להרוג אותו...היא אוהבת אותו מאוד...היא תנסה להקל על סבלו ככל שאפשר...
כעבור מספר ימים כאשר ההצגה "שלש נשים גבוהות" עלתה, הוא נפטר במיטתם. ליא ישבה שבעה ומייד אחרי כן המשיכה לשחק ע"פ צו מצפונה.
זו מעין מסורת כזו להמשיך לשחק גם אחר מות אימה ואביה וכעת אהובה.....
זהו סיפור על בדידותה הנוראה של ליא קניג, למרות היותה מוקפת בהמוני אנשים אהובים ואוהבים ולמרות הערצה גדולה, לה זוכה מהקהל, ולמרות הצלחתה המטאורית.
בדידות בשל אובדן נפש תאומה, אובדן של אהבה עילאית, חברות עמוקה, תשוקה אדירה.
זה אובדן מדמם של אהבה ראשונה, ולעומת זאת הטמעה והתמזגות, השקעה והקרבה טוטלית  לאהבה השנייה – התיאטרון- הבמה.
הסרט ממחיש את הפער של עוצמת התהילה של ליא על הבמה כמי שנחשבת "המלכה" של התיאטרון הישראלי, אל מול תחושת האובדן והבדידות התהומית בחייה.

הקריירה התובענית של ליא הופכת לאינטנסיבית יותר ויותר וליא כמעין מפלט לנשמתה ומזור לנפשה, חיה את רוב חייה על הבמה, מממשת את רוב מאווייה דרך הדמויות אותן מגלמת בהצגות.
ליא ממשיכה מידי שבוע לעלות לקברו מזה 10 שנים מאז מותו, ולחלוק עימו את שעבר עליה במהלך השבוע.

זהו סיפור על הקריירה המטאורית של מי שכונתה המלכה של התיאטרון הישראלי ...
זהו סיפור על הפחד מזקנה, על הזדקנות, על הרצון להמשיך עד קצה היכולת הפיזית לשחק... מצד שני ניסיון לשמור ולהישמר מלהפוך פתטית על הבמה... לדעת לעצור ולעזוב בזמן.

לצד הסיפור האישי יסופר סיפורו של התיאטרון הלאומי "הבימה" – שיהווה את הרקע לסיפור חייה של קניג מזה 50 שנה.

הסרט עשוי באופן שיוצור טשטוש בין העולם המציאותי לזה הבדיוני אותה חווה ליא קניג על הבמה כשחקנית טוטלית .






אבן השתיה - 2008
הסרט עוסק במשמעות המיסטית של אבן השתיה- קודש הקודשים בהר הבית,  ובהשלכות הפוליטיות.
ע.1. תסריט ובימוי : טלי אוחיון. הפקה: הפקת הסרט הסלע הקדוש - טליה אינספירשין בע"מ ואולפני סקאלה בע"מ
בימוי – טלי אוחיון
הפקה- הפקת הסרט הסלע הקדוש
צילום: רוני אהרון
עריכה ואפטר אפקטס: אלדד כהן
אנימציה – דניאל לואיס
מוסיקה מקורית: יוסף אסייג וזיו הרפז
חיות הקודש
נאש דידן
שודר בערוץ 1, מומן ע"י קרן רבינוביץ, הוקרן בפסטיבל הקולנוע היהודי הבינלאומי – ירושלים 2009 , פסטיבל סרטים וטלוויזיה מונטנגרו 2010,  כל הסינמטקים בארץ, מסובסד ומומלץ ע"י תרבות לישראל ותרבות תורנית
הסרט עוסק במשמעויות אבן השתיה- הסלע המצוי תחת כיפת הסלע  בהר הבית ע"פ התפיסה ההיסטורית-  היהודית מיסטית,  המוסלמית והנוצרית והשלכותיה כלפי הקונפליקט הפוליטי.
ע"פ התפיסה ההיסטורית  יהודית  אבן השתיה היא מקום לקיחת עפר ליצירת אדם הראשון,
מקום העלאת הקורבן של קין והבל, מקום עקדת יצחק, מקום חלום יעקוב- סולם יעקוב, מקום קודש הקודשים בבית המקדש הראשון והשני, עליה היה מונח ארון הברית.
ע"פ התפיסה ההיסטורית של האסלאם – זהו מקום המקדש {למרות שכיום מתכחשים לזה – אך השם המקורי שניתן לכיפת הסלע זה "בית אל מקדש"}
ע"פ התפיסה הנוצרית – אבן השתיה היא מקום קודש הקודשים בשני בתי המקדש.
התפיסה המיסטית של אבן השתיה קשורה בבריאת העולם ובאחריתו.
התפיסה המיסטית ע"פ היהדות – גורסת כי אבן השתיה מלשון תשתית – עליה הושתת העולם היא טבורו של עולם, יסוד העולם, מעין תא גזע עוברי שממנו התפצל והתפתח העולם.
אבן השתיה גם מלשון שתיה – אריגה – ממנה נארג העולם.
אבן השתיה – מורה על יסוד המים שבתוכה- היא מכסה על פי התהום ועוצרת את מימיו מלפרוץ ולהחריב את העולם כפי שקרה בימי המבול.
בבריאת העולם – כשנקוו המים תחת מקום  אחד ונראתה היבשה, המקום האחד הוא אבן השתיה.
באחרית הימים יפרצו מים מאבן השתיה – אך הפעם לא על מנת להחריב את העולם, כי אם על מנת לרפאו.
הסרט יעסוק בהרחבה בבריאת העולם וחזון אחרית הימים ע"פ התפיסה המיסטית יהודית – תוך כדי הקבלה והיחס לדתות האחרות.
אבן השתיה היא מקום חיבור העולמות השער לשמים- גם האסלאם וגם הנצרות מאמינים – בתפיסה המיסטית היהודית לגבי אבן השתיה .
האסלאם מוסיף שבעלייה האפוקליפטית של מוחמד לשמיים במסעו המיסטי ממכה לירושלים, עבר דרך אבן השתיה לשמיים.
התפיסה הנוצרית ממירה את רעיון השתיה "המיסטי" בישו – כמקור המים של העולם במשמעות חסד וחיים.
מכאן לא במקרה כל הדתות קושרות עצמן עם המקום שנחשב לטבור ויסוד העולם- "צ'קרת העולם. תפיסה רוחנית אמיתית גורסת כי לכל מהלך היסטורי/ תיאולוגי יש פונקציה להביא את האנושות להתפתחות מסוימת – מכאן במישור הרוחני, הקבלת הדעות ביחס למקום הזה מהווה חיבור אנושי בין הדתות ולא גורמת לקונפליקט פוליטי כפי שניתן לחשוב שמקורו הינו דתי.
הסרט ישווה בין התפיסה המדעית של בריאת העולם {המפץ גדול} לתפיסה הקבלית {שבירת הכלים}
הסרט יציג תפיסות אלו – ואת השלכותיהם לקונפליקט הפוליטי הישראלי פלשתיני לגבי הר הבית. התפיסה הקיצונית של המחתרת היהודית ובראשם יהודה עציון – לפוצץ את כיפת הסלע ,מול התפיסה המיסטית והתורנית הלכתית אשר אוסרת עלייה להר הבית , וכל ניסיון "להחשת הגאולה"
הדת שהינה מקור הסכסוך הפוליטי, תוצג באור שונה - וניווכח שדווקא במישור הדתי אפשר להגיע להדברות אמיתית והבנה- אך  לא תמיד המישור הפוליטי רוצה לחזור ולהיות מושפע ממקור הווייתו.
הסרט ילווה  את מהלך ההתקשרות בין המקובל הגדול של דורנו הרב יצחק בצרי לבין השייח-המוסלמי מטעם הוואקף עכרמה אל סברי .
 תוך כדי המעקב אחריהם נעמוד על טיבה של אבן השתיה, הקשר שלה לבריאה וכן הקשרה לרעיון יום הדין הגאולה ואחרית הימים ע"פ התפיסה הקבלית- יהודית, המוסלמית והנוצרית



  
הסרט האחרון של דונקל -2005
הסרט עוסק בצלם שהיה חבר במפלגה הנאצית בשנות השלושים, ברח לפלשתינה עם אשתו היהודיה והפך לצלם של המוסדות הציוניים בארץ. ערוץ 8.
תסריט ובימוי : טליה אוחיון. הפקה : דיסקין
https://www.youtube.com/watch?v=xzxmMq-BPIQ


הסרט האחרון של דונקל
כתיבה ובימוי : טלי אוחיון
סרט דוקומנטרי
50 דקות
בטה אס פי
הפקה: "דיסק-אין"- ערוץ שמונה.
עורך: פרוי דוד
מוסיקה מקורית: דדי כהן, צח דרורי.

הסרט שודר בערוץ 8 – נתמך ע"י קרן רבינוביץ, השתתף בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי ירושלים 2005, פסטיבל קולנוע וטלוויזיה 2006, הוקרן בכל הסינמטקים בארץ, מומלץ ומסובסד ע"י תרבות לישראל.
סינופסיס:

הסרט עוסק בסיפורו המרתק של פרד דונקל גרמני, אשר כחייל בצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה שירת בפלשתינה- א"י, צלם, מפיק, ואיש עסקים שנישא ליהודיה וברח בשנות ה-30 מגרמניה הנאצית לפלשתינה –א"י, יחד עם אשתו וביתה היהודיות.
דונקל שהיה חבר במפלגה הנאצית הוכרז ע"י השלטונות כעריק.
בארץ הפך לצלם מגוייס לתעמולה הציונית, וכן נותן שירותי צילום למוסדות אחרים, בריטיים או יהודים, עסקים או יחידים.
סרטיו של דונקל נחשפים באקראי עקב חלום מיסטי של ביתו המחליטה בגיל 50 להתחקות אחר שורשי אביה. היא לא הכירה אותו מאחר ונפטר כשהיתה בת 3.
דונקל מלווה בצילומיו, את תקופת ההתיישבות בא"י, משנות ה-30 ועד לקום המדינה. לאחר מותה של אשתו הראשונה נישא למרתה, ניצולת שואה שעלתה לפלשתינה –א"י מצ'כיה לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה. בגיל חמישים ושבע הופך דונקל לאב ומממש את התא המשפחתי המושלם. ואז לאחר כחודש נפטר מהתקף לב בעת הפצצה מצרית במלחמת העצמאות.
סיפור חייו מרתק, שזור בקונפליקטים ומסתורין, יד הגורל מובילה אותו לפלשתינה פעמיים בחייו וכן מובילה אותו לקשר הדוק עם הציונות, דרך סיפור אהבה שלו לנשים יהודיות ודרך המקצוע שלו.
עבודתו כצלם מעניינת וייחודית, והעובדה שכצלם צילם את התא המשפחתי האישי שלו.
עבודתו כצלם מעניינת וייחודית, והעובדה שכצלם צילם גם את התא המשפחתי האישי שלו מוסיפה לנו רובד אישי ואנושי מעבר לסרטי התעמולה שצילם וביים.





 . 
אבסורד תחת מלחמה - דא דא דו יא יא - 2002
סרט העוסק באומנות תחת מלחמה ביגוסלביה ובישראל.

תסריט הפקה ובימוי - טלי אוחיון, ערוץ 2 

https://www.youtube.com/watch?v=CGb8CdtBJP4

דא דא דו יא יא – אבסורד תחת מלחמה



בימאית תסריטאית ומפיקה : טלי אוחיון

סרט דוקומנטרי 40 דקות
בטה אס פי
שפות:  עברית סרבית אנגלית וצרפתית
תרגום : עברית
עורך : פרוי דוד, שמעון ספקטור
מוסיקה מקורית: יוסף אסייג, אביב מארק, אמיתי סלע.












יולי 2002


 פסטיבל סרטים יגוסלבים סינמטק ת"א 2002, פסטיבל סרטים בינלאומי בלגרד 2003, פסטיבל סרטים וטלוויזיה מונטנגרו 2003, ערוץ 2, סינמטקים. מומלץ ומסובסד ע"י תרבות לישראל, נתמך ע"י קרן סנונית וברוש ערוץ 2.



סינופסיס


הסרט הינו מסע אישי לסרביה בעקבות מוות של חבר יגוסלבי שהיה עולה חדש בארץ.


הסרט עוסק באומנות תחת מלחמה {קולנוע, תיאטרון ומוסיקה} ביגוסלביה  וישראל בשנים 1997-2002.


אבסורד סוריאליזם וגרוטסקה הם זרמים באומנות שהתפתחו בשל חוסר האונים ותסכול שפקדו את העולם אחרי מלחמות העולם.


הסרט בוחן את הקולנוע הסוריאליסטי של אמיר קוסטוריצה ביגוסלביה וחיים בוזגלו בישראל, כמו כן תיאטרון אבסורד רווי בהומור שחור בסרביה, והעלאת מחזות אבסורד של הרולד פינטר בישראל. הסרט מנסה להראות ש"האופן" וה"צורה" של יצירות אומנות אלה הם למעשה מענה למצב של מלחמה.

במוסיקה גורן ברגוביץ- בסרביה משלב סגנונות שונים – בלקנים , צוענים , אוריינטלים ויהודיים- שבעצם משקפים את המצב האתני – ששרר ביגוסלביה של לפני המלחמה .
במוסיקה שלו טוען ברגוביץ שהינו מחבר בין סגנונות שונים בהרמוניה אף על פי שאינם הרמוניים בהכרח במציאות.
הסרט מעלה את התפיסה "הפרנקנשטיינית" שיכולה בעצם באומנות לחבר את השונה ליצירה הרמונית – מה שבמציאות הפוליטית כושל וכאילו שאותה יצירה מפלצתית של חיבור בין דתי הרמוני קמה על יוצרה ומשמידה אותה – מלחמת הדת ביגוסלביה שגרמה לפירוקה – ועימה לפירוק האידילייה – הקומוניסטית אתאיסטית,  אשר יכלה לחבר את הדתות והלאומים השונים תחת אומה אחת – יגוסלביה.
הסרט עצמו עשוי בסגנון סוריאליסטי ואבסורדי ומנסה להעביר את הדיסוננס האומנותי כמשקף את זה החברתי ביגוסלביה שאחרי המלחמה- מתוך עיניים ישראליות והשלכה למה שקורה בישראל ומתוך הזדהות עם הפרדוקס האתני דתי לאומי.




מייקינג אוף סירוס - סיפור אהבה  - 2001 
מייקינג אוף על הסרט טהרה- בימוי דורון ערן, הפקה יואב הלוי, ערוץ יס
https://www.youtube.com/watch?v=dQYIhf2Kbj4
בימוי  הפקה וליהוק : טלי אוחיון 






ערוץ היו טיוב שלי ראיונות,  טריילרים נוספים
http://www.youtube.com/user/taliohaion?feature=mhum


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הירשם ל- רשומות (Atom)